הכרעת דין בתיק ת"פ 7177-03-12

כללי

1.         על פי האמור בכתב האישום, ביום 28.2.12 הגיע הנאשם לביתה הפרטי של גב' שליזנגר, השוכן בהרצליה פיתוח (להלן - המתלוננת, הבית), נכנס לחצר האחורית, פתח את הויטרינה, ונכנס לתוך סלון הבית. מיד עם כניסתו הופתע הנאשם לגלות כי המתלוננת נמצאת בבית, הסביר לה כי הוא "מחפש זוג צעיר שגר בשכירות במקום", ועזב את המקום.

כאשר אותר הנאשם על ידי שוטרים שהוזעקו לאיזור והובל לתחנת המשטרה, נתפסו בכיסו תכשיטים החשודים כגנובים.

על יסוד האמור לעיל, ייחסה התביעה לנאשם עבירה של התפרצות וכן עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

גרסת הנאשם    

2.         הנאשם תיאר בעדותו כי הוא מתפרנס, בין היתר, מקניית תכשיטים בשווקים ומכירתם, כאשר בסמוך לאירוע, סיפר לו לקוח אקראי על אדם המתגורר בהרצליה פיתוח ונוהג לקנות תכשיטים במחיר גבוה מזה אשר מקבל הנאשם בדרך כלל עבור התכשיטים אותם הוא מוכר. באותו בוקר, כך נטען, נסע הנאשם מביתו בנתניה לתל אביב, ואז לפתע נזכר באותו "רוכש תכשיטים פוטנציאלי", ועל כן עצר בהרצליה פיתוח, והחל לשוטט ברחובות מתוך כוונה לאתר את ביתו ולמכור לו את התכשיטים שהחזיק.

הנאשם הודה כי לא הייתה בידיו כתובת מדויקת, וסיפר כי ניסה ללכת בעקבות הסבריו של אותו לקוח (" הוא הסביר לי איך להיכנס כאילו ברחובות מהתחנת דלק, להמשיך ברמזור השני ימינה"..."מהרמזור להמשיך ישר. ברמזור השלישי, אם אני לא טועה, ימינה, ואחר כך עוד פעם ימינה").

בשלב מסוים, ובמסגרת ניסיונותיו לאיתורו של אותו "רוכש תכשיטים פוטנציאלי", הגיע הנאשם לביתה של המתלוננת, נכנס לחצר ביתה ודפק על דלת הכניסה. הנאשם הסביר כי לא היה מענה לדפיקותיו, ועל כן נכנס לחצר במטרה לחפש את אותה יחידת דיור שם היה אמור להתגורר. הנאשם תיאר כי לפתע שמע רעשים, ראה את המתלוננת, קרא לה, היא הסתכלה עליו ואז התקדמה על מנת לפתוח לו את הרשת, אולם נתקלה היא בבעיה עם התופסן. הנאשם התלבט בינו לבינו האם לעזור לה, אולם לאחר שחשב על זה, החליט כי היא מודעת לבעיית התופסן, וכי לבטח תצליח לפתוח את הרשת. לבסוף, כפי שחזה, הצליחה המתלוננת להתגבר על הבעיה, פתחה את הרשת ושאלה אותו מה הוא עושה שם. הנאשם שאל אותה אם היא מכירה זוג צעיר אשר מתגורר ביחידת דיור, וזאת כאשר מצוי הוא במפתן הדלת ולא בתוך הבית. בחקירתו הנגדית, כבר לא היה בטוח אם עמד במפתן הדלת והעלה את האפשרות כי יתכן ופסע צעד או שניים לכיוון פנים הבית, וזאת על מנת שהמתלוננת, שהינה אישה מבוגרת, אשר הבין כי קיימת אצלה בעיית שמיעה, תשמע אותו טוב יותר. המתלוננת השיבה לנאשם כי בהמשך הרחוב מתגורר זוג צעיר ביחידת דיור, ואף ליוותה אותו לשם. הנאשם הגיע ליחידת הדיור אשר אליה כוון על ידי המתלוננת, מצא כי מתגוררים בה זוג צעיר דוברי אנגלית והבין כי אין זה הזוג אשר חיפש, ועל כן עזב (" תקתקתי בדלת, יצאו לי זוג צעירים מדברים אנגלית. מה לי ולאנגלית. איים סורי, מה סורי, אני לא מבין. ניסיתי לדבר, לא תפסתי איתם שפה. לקחתי את הרגליים, ראיתי שזה בעצם לא מה שאני מחפש, מתחיל כבר להיות יותר מדי רעש, לקחתי את הרגליים והלכתי. הגעתי לכביש, ובעצם שם כבר עשו את כל מה שעשו, עצרו אותי").

בהתייחס לתכשיטים אשר נמצאו בחזקתו, תיאר הנאשם כי מדובר בתכשיטים אשר רובם אינם מזהב, והוא רכש אותם כחלק מעיסוקו, ומתוך כוונה למוכרם.

זירת המחלוקת

3.         בהיעדר מחלוקת בדבר המסגרת העובדתית, נראה כי על ההכרעה להתמקד בשאלה הממוקדת האם נכנס הנאשם לביתה של המתלוננת, וככל שהתשובה לכך תהא חיובית, יש להכריע האם עשה כן כחלק מתוכנית עבריינית או שמא כחלק משיחה רגילה עמה ובמהלך חיפושיו אחרי אותו "רוכש תכשיטים פוטנציאלי". בהמשך, יש להידרש לשאלה האם הצליחה התביעה להוכיח כי התכשיטים אשר החזיק הנאשם הם חשודים כגנובים.

דיון והכרעה

4.         לאחר שבחנתי את הראיות השונות, שוכנעתי, מעל לכל ספק, כי הנאשם התפרץ לביתה של המתלוננת, מתוך כוונה לגנוב, וכן החזיק באותה העת תכשיטים החשודים כגנובים.

להלן יפורטו שני הטעמים המרכזיים.

טעם ראשון - עדותה המהימנה והברורה של המתלוננת

5.         העדות המרכזית עליה ביקשה התביעה לבסס הרשעת הנאשם היא עדותה של המתלוננת, אשר תיארה את אירועי אותו יום.

המתלוננת סיפרה כי באותו יום, בשעה 12:10, הייתה עם שתיים מחברותיה בקומה העליונה של הבית והכינה עימן עבודות קרמיקה. לאחר מכן, הורידה עבודה לתנור אשר נמצא בגינה, וכאשר רצתה להעלות בחזרה לקומה השניה, נכנסה למטבח דרך דלת הגינה ובדרך ראתה לפתע את הנאשם עומד בתוך הסלון ושאלה אותו למעשיו (ראה שרטוט ביתה של המתלוננת - נ/1).

המתלוננת הדגישה כי הנאשם לא עמד מחוץ לבית, אלא נכנס לתוכו  (" הוא עמד בפנים. לדעתי הוא עמד בפנים. בסלון, צעד או שני צעדים בתוך הסלון" - פרו' עמ' 5 ש' 26-28).

המתלוננת הסבירה כי בין החצר לסלון מפרידים שני אלמנטים הניתנים להזזה - ויטרינה, ורשת. המתלוננת תיארה כי דלת הויטרינה נשארת תמיד פתוחה, ואילו הרשת תמיד סגורה, כך שכניסת הנאשם לביתה הייתה חייבת להיות מלווה בפתיחת הרשת (פרו' עמ' 7 ש' 14-15).